![]() |
gallery | skydiving | photoshp | gear | archive | contact | home |
חידוד סלקטיבי ע"י שימוש בשכבותכפי שראינו עד כה, ישנן שיטות לחידוד כל התמונה (גלובלי) ושיטות לחידוד חלקי. אבל מה קורה כשהתמונה כולה דורשת רמה מסוימת של חידוד בעוד חלק ממנה דורש חידוד רב יותר? בתמונות מסוימות ישנו צורך לשים דגש על אזורים מסוימים בתמונה כאשר מחדדים. דוגמה מצוינת לכך היא עיניים בפורטרטים. מאחר והעיניים הן מוקד המשיכה העיקרי ונקודת המוקד ברוב הפורטרטים, נרצה שהן יהיו ברורות וחדות כראוי. בדיוק מאותה סיבה בצילום פורטרט נרצה שהעיניים יהיו בפוקוס, ללא קשר לעומק השדה של התמונה. יש כאן קונפליקט מסוים, כי הרי הצד השני של הפורטרט הוא להחמיא למצולם (בד"כ), מה שמתבטא ברצון דווקא להחליק ולרכך תווי פנים ובמיוחד קמטים ופגמים בעור. הפתרון? חידוד חלקי. ניצור העתק של השכבה המחודדת, נחדד אותו יותר משאר התמונה ונמסך (mask) את כולו למעט האזורים הרלוונטיים. לחילופין ניתן לחדד את כל התמונה ולמסך רק את החלקים אותם בהם אנו שואפים לחדות, כשאו משאירים את שאר התמונה ללא שינוי. בואו נראה איך זה עובד. ראשית נדגים את הבעיה: להלן תמונת פורטרט לפני
חידוד ולאחר שחודדה ע"י שימוש ב-USM בערכים
בואו נמסך אזורים אלה
החוצה.. לאחר שלושת הצעדים האלה (שכפול שכבה -> חידוד -> הוספת מסכה, ריקה בשלב זה) התמונה שלנו תיראה כך:
כעת כל שנותר לעשות הוא לצייר על המסכה באזורים בהם אנו לא רוצים שהחידוד יופיע.
ראשית נבחר את המסכה על מנת לוודא שאנו מציירים עליה ולא על השכבה. קליק על השכבה והיא נבחרה – בפוטושופ CSS ומטה יופיע אייקון של מסיכה במקום העין משמאל לשכבה בפלטת השכבות, ב-CS2 תופיע מסגרת סביב המסכה ללא שינוי באייקון (כפי שמופיע בצילום המסך לעיל). נבחר מברשת בינונית ורכה (גודל 50 יעבוד כאן), צבע שחור, אטימות של המברשת 80% ונצייר בעדינות על המצח. בעבודה עם מברשות מומלץ לעבוד במשיכות מברשת קצרות (קליק-משיכה, קליק משיכה) ולא במשיכה ארוכה, כך שאם טעינו ומסכנו איזור כלשהו בטעות, פעולת Undoopacity של 10-20%) ותוך כדי ציור לבנות את הצבע השחור. כאשר אנחנו מציירים באפור על גבי אפור, האזור עליו ציירנו משחיר בהדרגה. שיטה זו בצירוף משיכות מברשת קצרות ייתנו לנו שליטה מלאה באופן בניית המסכה. כך תיראה המסכה לאחר ציור על המצח וסביבות האף, היכן שמרקם העור התחדד מדי. בסביבות המצח ציירתי בצבע כהה יותר, בעוד שבסביבת האף הורדתי את אטימות המברשת על מנת שלא למרוח אזור "תלת מימדי" זה. ישנה עדין טקסטורה באזור המצח, אך העדפתי לשמור עליה כדי לא לקבל מראה חלבי מדי של עור הפנים. כמו כן, אנו צופים כאן בהגדלה של 100%, מה שלא מומלץ לעשות בזמן חידוד (ראו הערה בהמשך).
תמונה זו כמובן רחוקה מסיום עוד כמה משיכות מברשת עדינות וייתכן שאף תידרש הורדת האטימות של השכבה המחודדת לכדי 90% בערך על מנת לטשטש במעט את השפעות החידוד, מה שמוביל אותי לחסרון העיקרי בשיטה זו: חשוב מאוד להיות בטוחים שהחידוד שביצענו הוא אכן החידוד הראוי לאותם חלקים מהתמונה אותם אנו רוצים לחדד. אם במהלך ציור המסכה נרצה לשנות את רמת החידוד, עשויה להיווצר לנו בעיה. אם נרצה פחות חדות, נוכל להוריד את האטימות של השכבה החדה ולקבל תוצאה טובה. אם מצד שני נרצה לחדד יותר, הרי שכאן כבר נצטרך לשכפל שנית את השכבה המקורית, הלא מחודדת, לחדד אותה כראוי הפעם ורק אז להעתיק את המסכה שציירנו (שעודנה רלוונטית ברובה) לשכבת החדות החדשה. את שכבת החדות הראשונה נוכל לזרוק. הערה כללית בנושא חידוד (ובכלל)על מנת לקבל הערכה ריאליסטית
של ההשפעות של העבודה שלנו על התמונה, חשוב ביותר להתבונן על
תמונה ברזולוציה בה היא תוצג. אם אנחנו עובדים על תמונה לצורך תצוגה על מסך, מומלץ ביותר לשמור עותק ברזולוציה גבוהה ולפתוח עותק של התמונה. עותק זה נקטין ראשית לגודל הצפייה ונשנה את אחוז ההגדלה ל100%- - כך הרי יצפו בתמונה - ורק אז נחדדה.
עמוד
קודם (2/4) עמוד:
3/4 |
||||||